האם הילד שלי סובל מהפרעת קשב ADHD

האם הילד שלך סובל מהפרעות קשב?

במאמר חשוב זה נציג את הטעויות באבחון בהפרעות קשב וכיצד אתם ההורים תדעו לעזור לילדכם.

המורה חזרה ואמרה כי לילד יש הפרעות קשב; הילד עבר מבחן טובה, או BRC, או קונורס, או כל מבחן אחר. הממצאים הראו שיש הפרעת קשב והרופא אומר שיש הפרעת קשב:

אם כך רוב הסיכויים שלילד שלך אין הפרעת קשב!

למעלה מ- 15% מהילדים מאובחנים בארץ כסובלים מהפרעת קשב. לעומת זאת באירופה מאובחנים פחות מ- 5% כסובלים מ-ADHD.

מחקרים מראים (לא מחקרים שחברות התרופות ממנות) כי 70% מהילדים שמאובחנים עם הפרעות קשב סובלים למעשה מהפרעות אחרות:

– למעלה מ- 50% סובלים מבעיות התנהגות קשות.

– כ- 25% סובלים מהפרעות חרדה.

– 18% מהילדים סובלים מהפרעות במצב הרוח ודיכאון.

– 25% מהילדים הנם לקויי למידה.

אם כך, רוב הילדים מאובחנים לא נכון ומקבלים טיפול שאינו מתאים להם. בנוסף, מחקרים מראים כי 1 מתוך 5 ילדים מקבל ריטלין (ודומיו) ללא צורך.
זאת ועוד תרופות אלו עלולות ליצור החמרה במצבו הנפשי של הילד שלך.

התפתחות הפרעת קשב–

ילדים עם הפרעת קשב נוירולוגית ייראו קשיים התנהגותיים כבר כתינוקות. הם לרוב חסרי שקט ובהמשך בגן נבחין בילדים שמתקשים לשבת, להיות קשובים ו/או מוסחים מגירויים שונים.

בתרבות החינוך בארץ, ילד או נער שמתקשה ללמוד, מיד מעריכים כי סובל מהפרעת קשב. כאשר רוב הסיכויים הנם כי הילד אינו סובל מ- ADHD, אלא מבעיות התנהגות, או חרדות, או לקות למידה, או הפרעה במצב הרוח.

לאחרונה טיפלתי בנער בן 14 אשר בית הספר התלונן כי אינו לומד, מתחצף ונעדר רבות מבית הספר. במקרה זה פגש אותו נוירולוג אשר קבע כי הוא סובל מהפרעת קשב.

אך מה היה תפקודו לפני התחלת התלונות עליו בבית הספר?!

מדובר בנער שתפקודו היה תקין מכל בחינה- לימודי, התנהגותי וחברתי.
הפרעת קשב אינה יכולה להתפתח באמצע החיים.

הן בית הספר והן הנוירולוג שבדק אותו התעלמו מפרט אחד משמעותי-
לפני מספר חודשים אביו של הנער עזב את הבית. הנער נמצא במשבר רגשי ובעקבות עזיבת האב התפתחו חרדות והפרעות במצב הרוח, אשר השפיעו גם על תפקדו הלימודי.
הריטלין שנרשם לנער לא עזר וניסו מינונים שונים, במקום לבחון מה מקור הבעיה.
זאת ועוד הריטלין גרם להחמרה במצבו הרגשי של הנער.

אם כך, לפני האבחנה של הפרעת קשב ADHD, חשוב לבדוק האם חלו שינויים או משברים, כגון מעברי דירה, אשפוזים שלו או של בני משפחה, אובדן, גירושין, פיטורים של הורה וכיו"ב.

כיצד מאבחנים הפרעת קשב וכיצד הפכנו בישראל להיות שיאני הריטלין?

הפרעת קשב יכולה להיות מאובחנת רק על ידי נוירולוג או פסיכיאטר. כל מבחן שנערך לילד הנו נתון שיכול לסייע בקבלת ההחלטה. אך ההחלטה צריכה להתגבש על ידי איש מקצוע אשר בחן את מרכיבי הבעיה ושלל הפרעות אחרות (כגון הפרעות התנהגות, חרדה ודיכאון), לפני שמאבחן כי הנער סובל מהפרעות קשב.

זאת ועוד חלק מהמבחנים אשר משתמשים בהם בארץ אינם תקפים מחקרית!
מדוע משתמשים במבחנים אלו כגון טובה, קונורס ועוד?
משרד הבריאות ממן מבחנים אלו בכסף רב. לכן מכונים שונים וקופות החולים משתמשות באבחונים אלו. מדובר במחזור כספים של מיליונים רבים הנכנסים לקופות החולים והמכונים הפרטיים.

רוב האבחונים כיום לא נערכים על ידי נוירולוג. עקב עומס בקופות החולים בפניה לאבחון להפרעות קשב ADHD, הוכשרו רופאי ילדים בקורס קצר לאבחן ולתת ריטלין. וקיימת שאלה לגבי היכולת שלהם להגיע לאבחון מדויק.
זאת ועוד גם חלק מהנוירולוגים לא מבצעים אבחון מקיף, בטרם נתינת האבחנה.
וקיימת הסתמכות רבה מידיי על מבחנים שהילד מבצע ולא על הערכה מקצועית מקיפה.

מדוע הפרעת הקשב הפכה להיות האבחנה הנפוצה ביותר?

נורמאליות. הפרעת קשב הנה הפרעה נוירולוגית. אף אחד לא אשם בה. אנו חשים יתר נוח שלילד תהיה אבחנה כזו. אנו לא מעלים בדעתנו שהילד היקר שלנו, יתכן וסובל מקשיים רגשיים.
הפרעה רגשית מרמזה על קושי שהתפתח אצל הילד. קושי שיתכן שקשור לחוויות שעבר ולמערכת היחסים עם משפחתו והסביבה.
קושי רגשי כגון חרדות ודיכאון מעורר אצלנו כאב רב. איך יתכן שהילד שלי סובל מבעיות במצב הרוח, למשל.

זאת ועוד, המסר "שנמכר" לציבור שגלולה אחת יכולה לפתור את הבעיות, גם הפכה את אבחנה זו לנפוצה.

הורים- למה יש לשים לב לפני שניגשים לאבחון בהפרעות קשב:

– שינויים במצב המשפחתי- פרידה וגירושין; אשפוז ו/או פטירה של קרוב משפחה

– קונפליקטים מתמשכים בין ההורים ו/או בין הילד

– שינויים במצב הכלכלי, מעבר מגורים וכו'

– שינויים במצב החברתי של הילד

– שינויים בהרגלי השינה ובמספר השעות

– שינויים בהרגלים וכמויות האוכל; ושינויים במשקל

– פחדים וחרדה

– ביטויי רוגז חוזרים ומוקצנים

– הסתגרות בחדר

– שוטטות רבה בחוץ

– רגרסיה בתפקוד וירידה בלימודים

– ביטויים חוזרים של חוסר הצלחה וחששות שונים

– שינויים במצב הרוח

– אמירות אובדניות

אמיר שפר מרצה ומכשיר אנשי טיפול בנושא הפרעות קשב ובהערכה רב-מימדית הכוללת בירור דיכאון, חרדה וכיו"ב.