סוטרת בַּהִיָה: „בַּנראה יש רק הנראה", והחופש שבין הגירוי לתגובה

"בַּנראה יהיה רק הנראה; בַּנשמע רק הנשמע; במורגש רק המורגש; במושׂכל רק המושׂכל. כך, בַּהיה, עליך להתאמן. וכאשר כך יהיה, לא יהיה 'אתה' בכל אלה, וזהו, ורק זהו, קץ הסבל"
— סוטרת בַּהיה (אוּדָאנָה 1.10)

בקצרה: באחת הסוטרות הקצרות והחדות בקאנון, מלמד הבודהה עיקרון ששינה חיים: „בַּנראה יש רק הנראה". כלומר, בין החוויה הגולמית (מראה, קול, תחושה) לבין הסבל שאנחנו חווים, יש שכבה שלמה שאנחנו מוסיפים, של „אני", „שלי", פרשנות ותגובתיות. במאמר: מה מלמדת הסוטרה על המרחב שבין הגירוי לתגובה, ואיך מיינדפולנס ו-CBT הופכים אותו לכלי מעשי להפחתת חרדה, כעס ותגובתיות.

בין מה שקורה לנו לבין האופן שבו אנחנו מגיבים, יש רווח. לרוב איננו מבחינים בו, כי אנחנו נעים מגירוי לתגובה במהירות הבזק. הסוטרה הקצרה הזו מצביעה על הרווח הזה בצורה הרדיקלית ביותר, וטוענת שבתוכו טמון כל החופש שלנו.

„בַּנראה רק הנראה", מה זה אומר בעצם

נסו לשים לב לרצף שקורה בתוך שבריר שנייה: יש תחושה גולמית (למשל, כאב בבטן). מייד התודעה מוסיפה שכבה: „זה שלי", „אני חולה", „מה אם זה משהו נורא?". התחושה הגולמית היא רק תחושה. הסבל נולד בשכבה שהוספנו, בהזדהות, בסיפור, בתגובתיות. הבודהה מזמין אותנו לחזור אל החוויה הגולמית, אל „רק הנראה", לפני שהתודעה בונה סביבה את מגדל ה„אני ושלי".

התנועה שבונה את הסבל

אם מתבוננים לעומק, אפשר ממש לראות את הרגע שבו מגע חושי פשוט הופך ל„אני". קודם יש רק תחושה; ואז יש תנועה זריזה שמדביקה לה „אני חש", „זה קורה לי", ומולידה הפרדה בין „אני" ל„עולם", ומולידה תגובה. במסורת קוראים לתנועה הזו „סַנְקְהָרָה", התבנית שמעצבת את החוויה. הבשורה היא שהתנועה הזו נלמדה, ולכן אפשר לשחרר אותה. כשמתאמנים לראות ארעיות במקום קביעוּת, ותהליך במקום „אני" מוצק, ההזדהות הנוקשה מתרופפת, ואיתה הסבל.

הרווח שבין גירוי לתגובה = החופש

ברוח דבריו של ויקטור פרנקל, בין הגירוי לתגובה יש מרחב, ובמרחב הזה טמונה היכולת שלנו לבחור. מיינדפולנס אינו „להירגע", אלא בדיוק זה: להרחיב את המרחב הזה, כדי שבמקום להגיב אוטומטית נוכל לבחור. זהו גם הבסיס העמוק לעבודה ב-CBT מול חרדה ומחשבות טורדניות: לזהות את הגירוי, לעצור רגע במרחב, ולבחור תגובה אחרת מזו שההרגל מכתיב.

דוגמה מהקליניקה: מטופל עם התקפי חרדה למד לזהות את התחושה הגופנית הראשונית (דופק מהיר) כ„רק תחושה", לפני שהתודעה הוסיפה „אני עומד להתמוטט". עצם ההפרדה בין התחושה הגולמית לסיפור המבעית קטעה את מעגל הפאניקה. הוא לא הפסיק להרגיש את הדופק; הוא הפסיק לירות את החץ השני.

למה לבחור דווקא בי?

  • ניסיון קליני וניהולי בכיר: מטפל CBT בכיר, מדריך ומנהל מכון שהכשיר מאות אנשי טיפול, עם מעל עשרים שנות ניסיון.
  • גישה ייחודית מזרח-מערב: שילוב מדויק בין CBT מבוסס-מחקר לבין חוכמת המיינדפולנס והפסיכולוגיה הבודהיסטית, ככלי עבודה ולא כסיסמה.
  • מרחב בטוח ללא שיפוטיות: כל התמודדות או דילמה רגישה מתקבלת באופן נקי, קשוב ומקצועי.
  • נגיש עבורכם: הקליניקה במרכז הכרמל בחיפה, נגישה לקריות, טירת כרמל, עתלית, יקנעם וזכרון יעקב, וגם בזום.

מוזמנים לקרוא עשרות המלצות של מטופלים »

רוצים למצוא את המרחב הזה שבין הגירוי לתגובה? אפשר להתאמן עליו. פנייה ראשונה אינה מחייבת, דיסקרטיות מלאה.
וואטסאפ   חיוג: 054-574-2352

"לתת לכבשה או לפרה שדה מרעה גדול ומרווח, זו הדרך הטובה ביותר לשלוט בה"
— שוּנרְיוּ סוזוקי (על מתן מרחב למחשבות)

מיינדפולנס זה בעצם רק להירגע?
לא. הבודהה לא לימד להירגע אלא לחקור את התודעה. הרגיעה היא לעיתים תוצר לוואי, אבל המהות היא התבוננות צלולה שמייצרת חופש בחירה, לא הימלטות מהחוויה.
איך תרגולמיינדפולנס עוזר בהתקפי חרדה ופאניקה?
כשלומדים להפריד את התחושה הגופנית הגולמית מהסיפור המבעית שהתודעה מוסיפה, מעגל הפאניקה נקטע. זו מיומנות שנרכשת באימון מודרך.
הקליניקה בחיפה נגישה מהאזור? אפשר בזום?
כן. הקליניקה במרכז הכרמל בחיפה, נגישה מהקריות, טירת כרמל, עתלית, יקנעם וזכרון יעקב, וניתן גם בזום.
סוטרת בַּהִיָה: „בַּנראה יש רק הנראה", והחופש שבין הגירוי לתגובה

סוטרת בהיה ותורתה „בנראה יש רק הנראה" מלמדת על המרחב שבין הגירוי לתגובה, שבו טמון החופש שלנו. כיצד מיינדפולנס ו-CBT הופכים אותו לכלי מעשי. מאת אמיר שפר, מטפל בכיר בחיפה ובזום.

הפרטיות שלכם חשובה לנו. באתר זה נעשה שימוש בקבצי "עוגיות" cookies וכלים דומים על מנת לספק לכם את חווית הגלישה הטובה ביותר וביצוע ניתוחים סטטיסטיים. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות שלנו.

דילוג לתוכן